תוכן

א) ענין ויהי נועם, שנוהגים לומר בכל מ"ש. ובזה יתבאר ענין נפלא, להמשיך תוספות קדושת שבת, לכל ימי השבוע הבאה, עד שבת האחרת. הנה מזמור זה של ויהי נועם, צריך לאומרו כולו מעומד. ועל הפחות, תאמר פסוק זה מעומד, ואח"כ תשב. והטעם הוא, כי הכוונה עתה היא, לקבל אור החוזר מן הבינה, הנקרא נועם ה', מסוד תוספות שבת, ולכן צריך שיהיה מעומד, וזה ביאורו: דע, כי צריך להכין עצמו, לקבל אור תוספות השבת, בו' ימי החול. ובכן יהיה מכלל, והתקדשתם והייתם קדושים כו', וזה דבר גדול להתקדש האדם בימי החול מקדושת שבת.